שוק העבודה 

לא הכל שחור

יש לנו חבר שחי כבר שנים בארה”ב, הקים משפחה ועוסק בתחום הנדל”ן. השבוע שמענו ממנו תחזית קודרת: “זאת שנה מקוללת שהתחילה רע וממשיכה עקום”, הוא אמר וסיפר על עסקאות שנופלות, לקוחות שנעלמים, על חוסר ודאות וגם על אווירה כללית: “המדינה הזאת (ארה”ב) לא הולכת לשום מקום כל עוד לא ישנו את חוקי הנשק. מפחיד לגדל פה ילדים. יכולים לירות בך במכולת”. 

אבל, התעקשנו, חיית שנים בישראל. זה מה שמטריד אותך?  הרי שירתת ביחידה קרבית. עברת פה הכל ואתה יודע שזה המקום המטורלל ביקום. משברים כלכליים, סכנות, מצב ביטחוני רעוע, חוסר יציבות פוליטי, שיח רעיל. נשק? בכל מקום פה תראה נשק מסביבך. לא התרגלת? שום דבר לא עזר. כשמסתכלים על העולם דרך משפקיים שחורות, הכל נצבע שחור ואתה מתחיל לראות שחור בכל מקום. זה גרם לנו לחשוב. 

דיברנו על זה לא מעט בניוזלטרים האחרונים. תחושה כללית של כאוס, תקשורת מטעם, לופים של הפחדה ומי מרוויח מכך. שמתם לב שכולם התחילו לדבר על כמה רע עכשיו וכמה רע הולך להיות? היי, אפילו הקורונה מרימה ראש. אז מה עושים? קודם כל, זורקים את המשקפיים השחורות לפח ומפסיקים לשקוע ברע. נשמע כמו קלישאה בשקל, אבל זה הבסיס. בלי וייבים רעים. 

מה הלאה? מנסים להבין לאן השוק הולך. מומחי גיוס מעריכים שהמשבר יהיה שעתם היפה של הפרילנסרים, הספקים החיצוניים והעובדים הזמניים. גיוסים של כאלה יגדלו “עד פי ארבעה או שישה”, טוען ג’ייסון צ’יטווד בעלי סוכנות גיוס. “כולם מודאגים מהמיתון ולכן בטוח יותר להביא עובדים שלא במשרה מלאה. זה מפחית את הסיכון בפיטורים”. 

במילים אחרות, כשנכנס קצת פחות כסף, כשהתקציבים יורדים, כשיש קצת פחות יכולת לקחת סיכונים, שוק העבודה משתנה והופך להיות יותר גמיש, במיוחד עבור משווקים. זה בדיוק הזמן לאנשים שיודעים לבוא לפרויקט נקודתי, לסתום חור, לבצע משימה צרה ולהמשיך הלאה. התהליך הזה, יבליט את הטובים מהשרלטנים, הבינוניים וה”יועצים” למיניהם. 

אז מי אמר שהכל שחור? פשוט צריך לקרוא את המפה ולעשות את ההתאמות הנכונות.