שוב שישי תפס אותי עם הלשון בחוץ
סירי, תגידי, מה זה ישראלים? ישראלים זה להיכנס לטוויטר ולקרוא ריבים על נידה, הפלות ופוליטיקה ולהישאב פנימה בלי להבין את הטריגר. ישראלים זה המון שמחה לאיד. זה לעשות דווקא אחד לשני. זה ריבים של החצר בגן הילדים מועצמים פי מיליון, רק שהפעם במקום לריב על צעצוע, נאבקים על לייקים.
ואז, להגיע עם הלשון בחוץ לשישי בערב ולהתאחד סביב נבחרת כדורגל של ילדים בני 19 שאף אחד לא הכיר את השמות שלהם לפני שעשו את הבלתי יאומן ועלו לגמר אליפות אירופה, לרכב עליהם ולחזור לריב על מי יביא על הגב שלהם יותר לייקים.
לייקים הם מוטיב חוזר בניוזלטר הבא. כדי להיכנס לאווירה, ממליצים לכם לקרוא אותו ולהאזין ברקע לשיר “אחד משלנו” של החצר האחורית. זה יתחבר לכם טוב.
מה לא נכנס השבוע? השטאג פיי מי, מחשבון האינפלואנסרס הראשון, ערן זהבי חזר למכבי ת”א ובתוך יום, מכירות המנויים והמרצ’ מתפוצצות, מלכת הקריפטו נכנסת לרשימת עשרת המבוקשים של ה-FBI.
שנתחיל?
תוכן
לכולם יש פודקסט
ניתוחי פוסט-גיים בענפי הספורט השונים הם חלק מחווית הצפייה. אוהד שצפה באירוע גדול רוצה להמשיך לצרוך תוכן סביבו מיד אחרי השריקה: לשמוע ניתוחים מקצועיים או סטטיסטיים מאנשי מקצוע או סתם להמשיך לדבר על זה.
מתוך הצורך הזה להמשיך להיות חלק מהאירוע גם אחרי שהוא הסתיים, התקשורת החדשה יצרה אלטרנטיבות נהדרות. את אולפן הטלוויזיה המסורתי, פאנלים ברדיו או מסת תוכן כתוב באתרים, החליפו פודקאסטים פופולאריים שעולים מיד אחרי אירועים גדולים וגם ספייסים בטוויטר תפסו חזק בעולם הספורט.
ויש גם שחקן חדש. פודקאסטים מאת הספורטאים עצמם. מדברים בקולם על מה שקרה רק דקות קודם לכן. דריימונד גרין, שחקן אלופת ה-NBA גולדן סטייט ווריירס, הוא דוגמה לטרנד החדש ויש עוד כמה כמוהו. על פניו זה נשמע חלומי. מי צריך תיאוריות של פרשן כשאתה יכול לקבל את המקור? אז זהו, שזה פשוט לא תמיד עובד.
שימו רגע ספורט בצד. האם הייתם מוותרים על האזנה לפרשן הפוליטי האהוב עליכם כדי לשמוע פודקאסט המוגש על ידי פוליטיקאי (ובינינו, לפחות בארץ, לא כולם סופר ורבאליים ומעניינים)? אפשר לקחת את השאלה הזאת גם לנושאים אחרים: טלוויזיה, קולנוע, קולינריה, תרבות, מוזיקה וכל מה שאתם רוצים בעצם. האם אנשים מלאי ידע בתחום מסוים בהכרח פחות טובים מאנשים שעוסקים באותו תחום? התשובה שלילית.
ג’רמי גורדון מ”ניו יורק טיימס” חקר את התופעה פודקאסטי הספורטאים וחזר עם כמה תובנות: הוא מצא את גרין, למשל, בנאלי ומשעמם. הוא גם תהה האם אין פה פגיעה בקסם? עבור האוהד, ספורט זה פיצוץ של רגשות, אושר עילאי או אכזבה שמרגישה כמו דקירה. עבור השחקן, ספורט זה ביזנס. עבודה מהנה, אבל עדיין עבודה.
גורדון כתב: “הרבה מנקודת המבט של השחקנים, אתה פתאום מבין, מושרשת מהיותם עצמם. הם מכירים את החברים לקבוצה ומה קורה בחדר ההלבשה ואיך נראה המשחק מקרוב – ואנחנו לא. ככל שהם חושפים את נקודת המבט שלהם, הם מבהירים לנו שלעולם לא נוכל להבין לגמרי את החוויה שלהם. להקשיב להם זה כמו לצותת לסוכן מניות המדריך את הלקוח שלו בסדרה של עסקאות”.
במילים אחרות, הקסם נעלם. כשאנחנו צורכים תוכן, אנחנו רוצים ליהנות, להרגיש חלק, להתווכח, להרגיש, להעשיר את הידע. אם זה לא מרגיש אותנטי, אם זה לא מעניין – זה לא עובד. זאת נקודת הפתיחה המהותית ביצירת תוכן והיא תמיד תהיה קריטית יותר מהשאלה: מי מנצח – הידען או המקצוען? פעם, כשהיינו ילדים, היינו אומרים שמי שלא יודע לשחק, מדבר על זה. אז תראו, זה עובד גם הפוך.
שיווק
ממומן אווט, משפיענים אין
יש לכם תקציב שיווק. לאן הייתם מנתבים את הכסף: קמפיין ממומן בגוגל ומטא או תשלום למשפיענים? תקופת המיתון צפויה לחזק את המשפיענים. ג’וניור פנס, מנהל השיווק של מותג מוצרי בריאות העור “פיס אאוט” אמר שבכל הקשור למכירות, משפיענים עובדים טוב יותר. “אנחנו כבר בקושי מחזירים מה שאנחנו מוציאים על תקשורת ממומנת, בעוד משפיענים מתחילים לייצר מה שהתקשורת הממומנת ייצרה בזמן הקורונה”.
יש פה נקודה מעניינת. זמנים קשים משנים התנהגות צרכנית. בזמן הסגרים, זמן המסך עלה ומודעות ממומנות עבדו טוב. בזמן מיתון, כשכל אחד מאיתנו חושב פעמיים על כל שקל שיוצא מהכיס, אולי ניזהר ממודעות ממומנות, אבל לא נפסיק לעקוב אחרי יוצרי התוכן האהובים עלינו – אלה שכבר יצרנו איתם מערכת של יחסי אמון.
על פי עלי פאזאל, VP מרקטינג בפלטפורמת יוצרי התוכן גרין: “מותגים מוצאים יציבות בשיווק משפיענים במיוחד לאור העובדה שמחירי המודעות סוערים. בערוצי שיווק אחרים, לא ברור מה אתה מקבל בתמורה למה שאתה מוציא בעוד ערוץ המשפיענים יציב יחסית”.
במילים אחרות, בתקופות קשות צריך לרכז מאמצים בערוץ הנכון שיספק את ה-ROI הכי גבוה. קצת כמו להמר על סוס מנצח. כרגע, נראה שמשפיענים הם הסוס שלכם. הסוס היציב. התופעה הזאת, מעריכים מומחים, תלווה אותנו לתוך 2023. “גם בתקופות כלכליות קשות, המטרה היא לא לוותר על שיווק, אבל ‘להמר’ על ערוצים יציבים ומוצלחים”, מסכם פאזאל.
חשבתם כבר על המשפיען המתאים למותג שלכם?
פרסום
בר מתחת למים
הידעתם? בעיירה הציורית סמוגן, על חופה המערבי של שבדיה, פתח מותג הבירה “קרלסברג” בר מתחת למים. אבל אמיתי. בנו בר עם דלפק, ברזי בירה וכל האקססוריז ושקעו אותו ארבעה מטר מתחת למים על קרקעית הים. האורחים יכולים לקחת ציוד צלילה, להתרשם מהאטרקציה ולחזור עם בירה (בבקבוק סגור כמובן, ברור לכם שברז בירה מתחת למים לא באמת יכול לעבוד).
גימיק שיווקי מתוחכם? מלכודת תיירים? ייתכן, אבל יש פה גם מסר. בין 2011 ל-2020 יותר ממחצית מהרוגי תאונות ימיות באזור מתו עם רמת אלכוהול גבוהה מהמותר בדם. קרלסברג רצתה להעביר מסר. כמו שאתם לא שותים ונוהגים, אתם גם לא שותים ושטים. למעשה, הבר מתחת למים הוא גם תזכורת למה יכול לקרות כשמערבבים אלכוהול עם שייט בים.
כן נכון, קרלסברג בהחלט רוצה גם לקדם בירה נטולת אלכוהול במהלך הזה, אבל לפעמים, כששמים את הציניות בצד, אפשר גם להעביר מסר נכון וגם להרוויח מזה כסף.
נהנים מהניוזלטר הזה
אם נהניתם מהתוכן והפקתם ממנו ערך, אל תשמרו אותו לעצמכם.
אנחנו רוצים להכיר גם את החברים שלכם.
הדביקו את הלינק הזה בווטסאפ של החבר’ה או המשפחה ותעזרו לנו להגיע אליהם: https://bit.ly/3nvUiVw
הפרגון שלכם שווה מתנה, כי הגרביים שלנו יצאו הצגה.
קצת כיף ולשכוח מכל השאר 🙂
- “דברים מוזרים” של נטפליקס ממשיכה לנפץ שיאי צפייה. בשבוע שבין 30 במאי ל-5 ביוני רשמה הסדרה שיא של 7.2 מיליארד דקות צפייה – יותר מכל כותר מוזרם אי פעם. העונה החדשה וגם הספין אוף בדרך
- מה קורה כשמחברים 45 שנה של “צלילי אפל”? התוצאה בקטע האדיר שלפניכם
- טוב, זה פסיכי לגמרי. מה היה קורה אם הביטלס היו להקת גראנג’ בסיאטל של הניינטיז. היינו סקפטיים בהתחלה, אבל חלק מהקטעים פשוט לא נורמלי
- ביום ההתפטרות של ראש ממשלת אנגליה בוריס ג’ונסון, ברגר קינג העמידה משאית מחוץ לפרלמנט עם הכיתוב: “מסתבר שיש דבר כזה יותר מדי וופרס” והמספר 10 (רפרנס לדאונינג 10). אחלה הטרלה
